טיפים מעשיים

טיפים מעשיים להכנת קפה



החברים הטובים של מכונת האספרסו

קניתם מכונה טובה. לפולי הקפה יש טעם טוב. הם טריים. שילמתם עליהם במיטב כספכם. 
אז מה עלול בכל זאת לגרום לטעמי לוואי לא רצויים?

 אחד האספקטים החשובים בהכנת קפה הוא ניקיון המכשיר. אנחנו לא רוצים ""ליהנות"" מטעמו של קפה מחומצן, ונדרש ניקיון פירורי ושומני הקפה המשומשים שנותרו במכונה מהפעולות הקודמות. זו פעולת חובה שכל בריסטה טוב עושה. 

אז איפה מתחבאים "הלכלוכים" האלה שצריך לנקות, כדי שהקפה יצא טעים באמת? – במקומות בהם המים נשקו לקפה בפעם האחרונה שהכנתם קפה. 

בסלסלת הקפה, בידית ההפקה, ברשת שמעל ידית ההפקה (משני צדדיה) ובחריץ אליו הידית נכנסת.
אנו מבינים שלשרידי הפיח אין טעם טוב. לכן נרצה למנוע מהם להצטרף לספלון האספרסו שאנו מכינים. 
לשם כך יש נקיונות שעושים באופן שוטף, לפני ואחרי כל הכנת מנה!, ויש נקיונות פחות תכופים, אבל חובה לעשותם.


ונניח שמתחילים מ'מכונה נקיה'. הנקיון הכי שכיח הוא נקיון הסלסילה: הכנתם קפה? לקראת הקפה הבא הסלסילה חייבת להיות נקיה מפירורי קפה שנשארו מההכנה הקודמת. את הסלסילה מנקים בעזרת מברשת רחבה עם שערות קשות, שעוזרת להפטר מהשיירים מבלי לסתום את נקבוביות הסלסילה. יש המשתמשים במטלית פייבר במקום (אני אישית פחות אוהב זאת כי לטעמי נשארים שם גם שומני קפה וגם נקבוביות סתומות).



הנקיון השני הוא נקיון הרשת שמעל הסלסילה והחריץ שאליו נכנסים השגמים לקיבוע הידית. דבר ראשון מפעילים את משאבת המכונה, שמזרימה מים ואיתם את מירב הפירורים. דבר שני משתמשים במברשת צרה עם שערות קשות שמברישות את רוב הפירורים הנותרים. 


הנקיון השלישי הוא משרידי השומן על ידית ההפקה, בחלקים שמתחת לסלסילה ובזרבוביות. מכינים תמיסה של מים חמים ו'קפיזה' להמסת שומני קפה וטובלים בתוכה את הידית וגם את הסלסילה הנקיה מפירורי קפה. כדאי להשאיר את החלקים בתמיסה לזמן ארוך יחסית. לאחר מכן יש לשטוף אותם היטב במים זורמים, גם להיפטרות משיירי קפה "תועים" וגם כמובן משארית חומרי ניקוי.


הנקיון הרביעי הוא של החלק הנסתר של הרשת שממנה יוצאים המים החמים לסלסילת הקפה. יש מכונות שקל מאד לפרק את ראש המכונה, לנקותו במים וסבון ולצרפו לנקיון השלישי בתמיסה, ויש כאלה שלא. במכונות שקשה לפרק את הראש אנו דואגים לכסות את נקבוביות הסלסילה בגומיה או ב"רשת אפס" אם מסופקת עם המכונה. מפעילים את המכונה שתהיה חמה. מוסיפים לסלסילה הסתומה מעט אבקת קפיזה, מכניסים את הידית לראש המכונה ומפעילים את המשאבה לסרוגין. אחרי כל 7-8 שניות מפסיקים. חוזרים על הפעולה 10- 15 פעמים. לאחר מכן שוטפים את כל החלקים שהיו מעורבים בנקיון במים טריים. (יש להזרים גם מים מראש האספרסו.


מי שמקציפים חלב בסטימר של המכונה חייבים לדאוג לניקיונו. יש לנגבו במטלית לחה לפני ואחרי כל הקצפה "ולירוק" מעט קיטור – להסרת שיירי חלב שנקרש, גם מחלקו החיצוני וגם הפנימי. אחת לכמה ימים יש לטבול אותו בחומר ממיס חלב ולחזור על פעולת "היריקה" והניגוב.
עתה המכונה נקיה ומוכנה להכנת המשקה המושלם שלכם.


הנה מספר דגשים והבהרות:
אם מכינים רק קפה אחד, דואגים להתחיל ממכונה נקיה, ואחרי ההכנה מנקים את סלסילת הקפה, הרשת העליונה והחריץ מפירורים, ואת ידית ההפקה משיירי שומני קפה. אם מכינים כמה משקאות, אז דואגים להתחיל ממכונה נקיה, מנקים את סלסילת הקפה היטב מפירורי קפה, בין כל הכנה, ובסוף הכנת כל המשקאות מנקים, שוב, גם את הרשת העליונה, את החריץ, ואת ידית ההפקה.

בבית קפה מוקפד מנקים גם את שיירי הקפה שמצידה הנסתר של הרשת העליונה (עם קפיזה) פעם או פעמיים ביום, תלוי באינטנסיביות הכנת המשקאות. (זה נקיון שמתבצע, כאמור, תוך שימוש במסננת עיוורת, עם אבקת קפיזה- שממיסה שומני קפה). בבית ניתן לעשות זאת בתדירות נמוכה יותר, אבל צריך לדעת שלכל מנת אספרסו מצטרפים טעמים של שיירי הקפה גם מהחלק הנסתר של הרשת.

עוד הארה: לכל ניקיון במכונה יש חומר יעודי: מסיר אבנית לא ינקה שומני קפה. אבקת קפיזה לא תנקה אבנית ולא תמיס שיירי חלב. לכן בכל פעולת נקיון יש להשתמש בחומר היעודי ומומלץ להיעזר במברשת המתאימה. 


אז למה המברשת האחרונה עם השערות הרכות? – לניקוי גרגרי קפה טחונים בסביבת המכונה - לשמירת נקיון העמדה כולה.


הקצפת חלב

רוב הישראלים אוהבים את הקפה מהול בחלב. קפוצ'ינו, לאטה או הפוך זו הבחירה של רובנו. אבל איך מקציפים את החלב בעצם?

קודם כל צריך לזכור שבגלל כמות החלב בכוס (הרבה יותר מהקפה) הוא זה שקובע את חום המשקה. וקפוצ'ינו צריך ללגום. זה לא תה ששותים שעות. במקור, באיטליה, הקפוצ'ינו מוגש ממש פושר כדי שאנשים יוכלו לשתות אותו תוך רגעי ההפסקה הקצרים מהעבודה. ככה המשקה יוצא ממש טעים. אם מישהו אוהב את הקפה שלו חם מאד, אז זהירות לא לחמם את החלב יותר מידי. עדיף לחמם מאד את הכוס כדי להשיג את האפקט של חום המשקה.

חלב רותח בטמפרטורה נמוכה יחסית. הרתיחה שלו מתבטאת בריח לא נעים, בהפרדת החלבונים ובקרום שרבים לא סובלים. כדאי להשתמש בחלב טרי 3%. אפשר גם טרי דל שומן, סויה ועוד. אני ממליץ להמנע מחלב עמיד.

השלבים:
מנקים את הצינור (סטימר) מחלב ונוזלים אחרים שהיו בתוכו. מנגבים במטלית לחה, פולטים מעט קיטור, הכל כדי לנקות את הסטימר מבפנים ומבחוץ.
ממלאים כד הקצפה עד חצי גובהו.
מכניסים את צינור הקיטור עמוק לחלב, פותחים את הקיטור חזק ומוציאים את צינור הקיטור שישק לפני החלב. הרחש שישמע דומה לציקצוק. יש לוודא שהחלב מתערבל בסיבוביות. הכל נעשה תוך כדי כך שיד ימין חשה את חום החלב בתחתיתו.
ממשיכים לחמם את החלב עד שהיד בתחתית הכד לא יכולה לסבול את החום ואז מעבירים אותה לסגירת ברז הקיטור.

מוציאים את הצינור (סטימר) מהחלב, מנגבים מיד במטלית לחה, פולטים מעט קיטור, הכל כדי לנקות מידית את הסטימר מבפנים ומבחוץ.
בוחנים את החלב המוקצף. הוא צריך להיראות אחיד, מבריק וסמיך במרקם שמנתי, ללא בועות כלל. אם יש בועות גדולות יש להוציאן או בעזרת כף או בטפיחות של הקנקן על המשטח עד להיעלמות מוחלטת של הבועות.
לאחר שהאספרסו מוכן, ובתנאי שהקרמה איכותית, מוזגים את החלב למרכז האספרסו לפי המתכון של המשקה שרוצים.

בחותם הקפה ניתן לקבל הדרכה מעשית בסדנת הקצפת חלב.

אחסון נכון של הקפה

אחסון נכון של קפה ישמור על טריותו ויאריך את חייו!
השאלה החוזרת על עצמה פעמים רבות במיוחד היא 'כיצד הכי טוב לשמור את הקפה?' וההמשך האוטומטי כמעט הוא: "בפריזר או במקרר?"
ובכן התשובה החד משמעית היא: לא במקרר ולא במקפיא!!! יש לשמור את הקפה במקום מוצל מאור וחום ומוגן מלחות.
גורם קריטי בהנאה מקפה היא שימוש בקפה טרי. קפה הוא תוצר חקלאי. כמו שנעדיף לצרוך כל ירק כשהוא טרי כך גם קפה שהוא רגיש מאד לאי טריות. כשאינו טרי טעמו נפגע, חיוניותו יורדת והארומות שלו פגות.
הקפה הוא חומר גלם שעד קלייתו (ר"ע קליה) ניתן לשמור אותו בתנאים נאותים זמן רב מבלי שיתקלקל. (הפולים מונחים בתוך שקי יוטה אווריריים והאחסון שלהם נעשה בתנאי לחות נמוכה ומבוקרת של 13%). השקים מאפשרים לחומר הגלם שבתוכם אוורור גם בעת השינוע בים וביבה בדרכם לבית הקליה. ברגע שהקפה נקלה, הלחות שבתוך הפולים יורדת חדות והם הופכים פריכים ומוכנים לשימוש לאחר טחינתם. מאותו רגע שבו הקפה נקלה, מתקתק שעון הזמן שלו במהירות רבה. האויבים הגדולים שלו הם הלחות, אור וחום. שלושת אלו פוגעים בטעמו עד מאד. כיוון שקשה מאד לשמור על הקפה משלש אויבים אלו ולעולם לא נדע, בבית, עד כמה הוא נחשף אלים, הגורם המשמעותי ביותר הפוגע בקפה הוא גורם הזמן. ככל שנשמור קפה פחות זמן בבית כך נגדיל את הסיכוי ליהנות יותר מטריות הקפה. זאת אומרת, שככל שנשתמש בקפה מהר יותר לאחר קלייתו, כך יהיה הוא טרי יותר. הטריות תיפגע פחות משלש אויביו: אור, חום ולחות. הדבר נכון שבעתיים כאשר הקפה מגיע הביתה טחון. הוא נשמר טוב יותר כאשר אינו טחון אבל זה לא לזמן ארוך. גם הפולים השלמים סופגים לחות ונפגעים מחום ואור, כך שהשמירה עליהם צריכה להיות במיכל כהה ואטום במקום מוצל מחום. עדיף בכלי שניתן ליצור בו ואקום. הואקום מקטין בצורה משביעת רצון את הפגיעה של מזונות רבים מחימצון ובכללם קפה.
אז למה לא במקפיא?
במקפיא הלחות נמוכה, הטמפרטורה גם כן וכנראה שגם חשוך שם... אבל הבעיה אינה נעוצה במקפיא אלא במה שקורה לקפה בעת הוצאתו משם. בגלל הפרשי הטמפרטורה בין פנים המקפיא (כנ"ל לגבי המקרר) לבין החוץ, בעת החשיפה ללחות שבאוויר החדר, עיבוי הנוזלים הוא זה שפוגע בקפה - פולים או טחון הפגיעה הזו מיידית ואנושה. כמו שלא נרטיב קפה במים שלא לצורך החליטה, כך לא נחשוף אותו ללחות חזקה. והפרשי הטמפרטורות מייצרים עיבוי נוזלים משמעותי מאד הפוגע בקפה.
עוד בעיה שיש באיחסון קפה במקרר או במקפיא היא שקפה סופח אליו ריחות חזק מאד. לא כדאי כל כך ללגום קפה בטעם דג מלוח כמדומני... או שום...
יוצא מכלל זה הוא מצב בו יש לנו בבית קפה בשקית אטומה בואקום ועלינו להיפרד מהקפה לזמן ארוך יחסית. או אז כדאי לשמרו בקירור, אבל להוציאו משם אח"כ באופן מבוקר. ההוצאה המבוקרת נעשית כך שהוא לא יפגע מעיבוי הנוזלים. מוצאים את השקית האטומה מהקירור ולא פותחים. לא חושפים את הקפה שבתוכה לאוויר. משאירים את השקית סגורה מספר שעות!!! עד שבטוחים שהטמפרטורה בתוך השקית זהה לזו שבחוץ. או אז פתיחת השקית לא תלווה בעיבוי נוזלים ולא תיפגע בקפה.

'אבל אני שומר את הקפה בשקית אטומה של היצרן באיטליה...'
ישנה מחשבה שקפה הסגור בשקית סגורה הרמטית, אפילו בואקום, שומרת על הקפה זמן רב. מאד מטעה זמן התפוגה המוטבע על השקיות הללו (שנה עד שנתיים). מי שטעם קפה משקית כזו בת חודשיים ליד קפה בן 3-4 ימים מבין מה היא טריות. ההבדל מאד משמעותי והוא הולך ומתעצם ככל שנוקפים הימים. השמירה בתוך שקית אטומה בואקום עוזר לשמור על הקפה אך לא מונע את הפגיעה בטריותו. הטריות של הקפה לא נפגעת מגורמי חוץ בלבד אלא גם ממה שבתוך השקית. לכן עדיף כמה מונים להשתמש בקפה שנקלה מספר ימים מצומצם קודם לכן ולא חודשים רבים קודם לכן. לצרכן הישראלי עדיפה קליה ישראלית איכותית ומקצועית על פני קליה איטלקית (או אחרת) תחת מותג נוצץ כי הטריות של הקפה הנקלה בארץ מבטיחה הנאה גדולה יותר מקפה, בתנאי כמובן שבית הקליה מקצועי ומקפיד על איכות הייצור. זה גם נכון מהסיבה האקולוגית - תמיד עדיף להשתמש במוצרים מקומיים...

לסיכום
האופן הטוב ביותר לאחסון ושמירת טריות הקפה בבית היא כזו:
1. לקנות כמות פולים לזמן קצר, ממקור מהימן המבטיח אספקת קפה טרי.
2. לאחסון בבית במקום מוצל, בתוך קופסת ואקום כהה, הרחק מחום, אור ולחות.
3. עדיף לטחון את הפולים בבית, סמוך לזמן הכנת הקפה, בדיוק בכמות הרצויה.
4. קפה שנטחן מראש יש לצרוך מהר ככל האפשר.

הכנת אספרסו

הקפה חייב להיות קצר, סמיך וחזק, ארומטי ומאוזן – מריר מתקתק. חייבת להיות לו קרמה סמיכה בצבע חום אדמדם למעלה.
האספרסו הוא תמצית של קפה. הוא יכל להילגם כפי שהוא או להוות בסיס לאחד המשקאות – קפה חם או קר שיש בו אספרסו, חלב ואולי סירופ, תבלינים או אלכוהול.
רבים מידי טועים לחשוב שאם במשקה יש חלב רב הנמזג על האספרסו, אפשר לחפף בו. ובכן החדשות הרעות עבור כאלה מכיני קפה בינוניים הם שאנו הצרכנים כבר מבחינים בבינוניות הזו ולא אוהבים אותה.

אספרסו טוב לכשעצמו נוצר בשילוב של מפר גורמים רב גם יחד, והבריסטה מנצח על השילוב ביניהם:
פולי הקפה: איכות הפולים חייבת להיות גבוהה ביותר על מנת שהאספרסו יצא באמת מצויין. שילוב נכון בין זני ערביקה ורובוסטה או 100% ערביקה אפשרי. טריות הפולים חייבת להיות ללא רבב. קפה לא טרי מורגש מיד כמעופש ופסול.
דיוק הטחינה: את הטחינה מכוונים ללא סוף. לא מספיק לכוון פעם אחת, אלא יש לכוון את המטחנה כל העת, לפי הלחות של פולי הקפה והלחות באויר. אם הלחות עולה יש לטחון יותר גס ולהיפך. יש לטחון את הקפה במטחנה מדוייקת כדי שכל הפרודות יגרסו לגודל אחיד. כך נשיג חליטה מאוזנת.
כמות הקפה בכף: כעקרון, צריכה להיות כ 7 גרם למנה בודדת, אבל, לכל קפה ולכל מכונה יש שילוב הדורש כמות קצת שונה. אצלי המטחנה מכוונת כך שתמזוג 8 גרם למנת אספרסו בודדת ו13.5 גרם למנת אספרסו כפולה.
דחיסת הקפה בכף צריכה להיות כ 20 ק"ג. בריסטה מיומן אמנם לא ימדוד כל דחיסה אבל הוא ידע כיצד לדחוס אחרי שהתנסה בכך פעמים רבות מאד. הדחיסה של הקפה בכף בעזרת הדוחסן ((TEMPER אוספת את כמות הקפה שמזגנו לכף, כשכל פרור מדוד בעוביו ודוחסת אותו לכדי גליל דחוס שדרכו יעברו המים החמים בלחץ של 9 אטמוספרות. כדי שהלחץ יהיה מדויק – לא קטן או גדול יותר, יש צורך לעבוד מדויק ולדחוס את הקפה גם חזק, גם ישר וגם נקי. דחיסה לא אחידה תביא לתוצאה לא טובה.
המים: טעם המים חייב להיות מתוק. הרי רוב תמצית האספרסו עשויה מהם. מים לא טעימים – נניח עם טעם כלור מובחן, יתנו אספרסו עם טעמי לואי לא רצויים.
רכות המים כדי לשמור על המכונה וגם כדי לקבל אספרסו טעים לאורך זמן, יש לדאוג שהמים יהיו רכים ויסונן מהם רוב הסידן שהוא גורם האבנית.
חום המים צריך להיות אחיד ומבוקר וצ"ל סביב 92 מעלות. אותו קפה יוצא שונה בטמפרטורות שונות אפילו בהפרשים קטנים של חצאי מעלה.
לחץ המים צ"ל 9 בר (או 9 אטמוספרות). הלחץ הזה נוצר כשהמים מוזרמים ע"י משאבת האספרסו ומנסים לעבור דרך עוגת הקפה הדחוסה בכף. הכח שהם מפעילים כדי לעבור את הקפה בכף יוצר בעצם את המיצוי ואם הוא מצוייק אזי הקפה יצא טעים.
נקיון העבודה – הרשתות והצנרת. הקפדה על כל הגורמים מעלה לא תביא לתוצאה טובה אם הרשתות והצנרת בה עובר הקפה לא יהיו נקיות עם טעם של קפה טרי. לכן חשוב לנקות את המכונה בסוף העבודה ולאתחל את המכונה בכל יום מחדש. במכונת אספרסו בייתי איתחול כזה יעשה פלאים באספרסו, למרות שרוב האנשים לא יסכימו "לזרוק קפה לחינם"
חום המכונה והספלים. לא רק המים. כל הצנרת בה עוברים המים, מראש המכונה דרך הרשתות וכלה בספלים חייבים להיות מחוממים. אחרת התוצאה תהיה אספרסו פושר ולבן.
מהירות המזיגה לכוסות ומהירות ההגשה. ברגע שהידקנו את הכף לראש המכונה ובה עוגת הקפה הדחוסה, מיד יש להפעיל את המשאבה שתזרים מים על הקפה. אסור לחכות כי חום הראש ישרוף את הקפה. האספרסו נמזג מיד לספלים ולא מחכה אפילו רגע.

ניתן לתמצת בכלליות את הגורמים ל-4: 
הקפה, המכונה, המטחנה והאדם. האדם = הבריסטה משפיע על האספרסו יותר מהכל.
שילוב נכון של כל אלו יחדיו יביא לכך שבמשך 25 שניות (אטיות) מרגע הפעלת המכונה, ימזגו לספלון 30 מ"ל נוזל תמצית הקפה, כולל הקרמה. אם המזיגה מהירה יותר, סימן שהדחיסות של הקפה בכף לא מספיקה. זה יכל לנבוע מכמות מופחתת של קפה (פחות מ 7 גרם), מטחינה עבה מידי או מדחיסה חלשה מידי. אם המזיגה איטית מהקצב הדרוש, סימן שיש עודף דחיסות וחליטת יתר: או יותר מידי קפה בכף או שהטחינה דקה מידי או שהדחיסה חזקה מידי.
הבריסטה צריך לנהל את השילוב הנכון בין כל אלה. ועליו נרחיב בערך מיוחד משל עצמו.

קפה טוב בבית - טיפים

קפה איכותי וטעים בבית? מספר המלצות וטיפים

קליה טריה - אני ממליץ לצרוך את הקפה שלך עד 30 ימים מזמן הקליה
אחסנה – אני ממליץ לשמור את הקפה בכלי סגור (שקית או מיכל ואקום)
מנעו חשיפה לאור, חום ולחות. הכי טוב בטמפרטורת החדר
טחינה – קפה טחון מאבד במהירות את טריותו!. אני ממליץ לטחון את הקפה בבית ולצרוך אותו מיידית. אם אין מטחנה, אני ממליץ לקנות כמויות קטנות של קפה ולהשתמש בו תוך שבוע ימים
עובי הטחינה - תלוי בצורת ההכנה ומשך המיצוי
א. קפה 'דני' (פלנג'ר) יש לטחון בעובי של מלח ים
ב. קפה לפילטר ניר ומקינטה – בינוני, כמו חול ים
ג. אספרסו – דק כמו מלח שולחני
ד. קפה טורקי – דק מאד – כמו אבקת סוכר
כמות – כמות הקפה לקפה טורקי, לפלנג'ר או פילטר נייר צריכה להיות כף אחת ל 100 מ"ל מים. התקן של האיגוד הבינלאומי לקפה קובע 8.25 גרם לכוס של 150 מ"ל. הכמות המתאימה לאספרסו או מקינטה היא 7 גרם לכל מנת משקה
חום המים – הטמפרטורה צריכה להיות בין 92 ל 96 מעלות צלסיוס. אם אין לכם מדחום למדידה או קומקום מדויק, כדאי להרתיח את המים ולתת להם לנוח כ 30 שניות לפני המזיגה
זמן – הזמן שבו הקפה צריך להיות במגע עם המים – זמן המיצוי – הוא 3-5 דקות 
בפלנג'ר ופילטר, כ 25 שניות באספרסו וכ 30 שניות בטורקי

DO NOT...
א. לעולם אל תקנו קפה טחון מראש – קפה כזה לעולם אינו טעים ואינו בריא כמו קפה טרי. מקור הקפה יכל להיות פולי קפה שבורים או נגועים בחיידקים או מחלות. לא ניתן לבדוק זאת לאחר הטחינה
ב. לעולם אל תשמרו קפה במקרר או בהקפאה. הלחות פוגעת בטריות.
ג. אין לחמם את הקפה מחדש בגלל שזה משנה את ההרכב הכימי של הנוזל והופך למשקה מריר.
ד. אל תקנו קפה שאינו טרי!
ה. אל תשימו סוכר בקפה לפני שטועמים אותו. לקפה טוב יש מתיקות טבעית.

טיפים להכנת משקאות אספרסו טעימים יותר

כדי להכין משקאות קפה טעימים חייבים להכיר את המתכונים של המשקאות: עם או בלי חלב, חזק/עדין, עם או בלי אלכוהול וכד'.
הנה מספר מתכונים בסיסיים: 
אספרסו קצר: מנה אחת של קפה למול כ 30 מ"ל מים חמים.
אספרסו כפול: מנה כפולה של קפה למול 60 מ"ל מים חמים.
אספרסו ארוך: כנ"ל + מים חמים לדילול המשקה. (עדיף מים חמים שלא עוברים דרך הקפה. מקומקום או מבר מים).
מקיאטו – כנ"ל + כתם של חלב חם/ מוקצף מעל. 
קורטאדו: בכוס זכוכית קטנה (150 מ"ל)-אספרסו כפול וחלב מוקצף עד למעלה. 
קפוצ'ינו: בכוס פורצלן קטנה (180 מ"ל)- אספרסו קצר וחלב מוקצף עד למעלה. 
קפוצ'ינו בכוס גדולה יותר- יש להוסיף מנות אספרסו לפי הגודל והטעם. (לא למשוך יותר מים דרך הקפה כי זה נותן תוצאה לא טעימה).
קפוצ'ינו מבוסס מים: פשוט להחליף חלק מהחלב במים חמים. 
אמריקנו: ממלאים מים חמים בספל ומעל מוזגים אספרסו קצר או כפול (תלוי בנפח הכוס). (לספל גדול מומלץ אספרסו כפול).
אפוגטו אל קפה: בספל זכוכית שמים כדור גלידת וניל איכותית ואספרסו מעל.
שייקרטו: בשייקר שמים קוביות קרח ואספרסו כפול. משקשקים היטב ומוזגים לכוס זכוכית. 




Share by: